רוב הסיכויים שאם אתם סטרייטים, אתם לא ממש נחשפים לחיי המין של גייז. אבל אם המצב הוא הפוך, רוב הסיכויים שאתם נחשפים ללא הרף לחיי המין של הסטרייטים. עכשיו, דמיינו לעצמכם עולם שבו רוב הדימויים הגרפיים שאיתם אתם אמורים להזדהות, לא מדברים אליכם בכלל, וכשכן מייצרים כאלה שמדברים אליכם, הם מתארים אתכם כסוטים, מלאי מחלות, הדוניסטים הוללים, וזה עוד במקרה הטוב.
מג'ודי דאלאס ב"בועות" של שנות השבעים, דרך קמרון ומיטשל של "משפחה מודרנית", ואפילו עד "הכי גאים שיש", לרוב דמות הגיי היא סטריאוטיפית/ אקצנטרית/ מופרעת/ מוזרה/ צעקנית/ פרוורטית/ חובבת מחזות זמר/אירוויזיון/לייזה מינלי/ג'ודי גארלנד/ מחק את המיותר או הקף את הכל בעיגול. לרוב שומרים לה את העלילות הכי מופרכות או את הזוית הביקורתית, כי הוא, השונה מאיתנו, יכול ללמד אותנו הרבה על עצמנו.
ובכן, הגיע הזמן לנרמל את השיח על גייז ולתת להם את המקום המגיע להם, גם בשיח על יחסי מין. בדיוק לשם כך פנו HIM – Health Initiative for Men הקנדיים, לבית הספר לקולנוע "Pull Focus", ויצרו את My Fucking Life, סדרת אינטרנט קצרה שמתארת את חייהם של ארבעה גברברים צעירים וחסונים, בנבכי עולם מערכות היחסים המורכבים מאליהם. תקראו לזה, "סקס והעיר הגדולה" של הגייז, רק בדוקו.
כפי שהם אומרים בפתיחת הפרק הראשון, גברים אהבו אחד את השני עוד מתקופת היוונים, אז גברים הסתובבו בטוגות כדי שיהיה קל לחמוק עם פלוני לסמטה ולאהוב אותו מקרוב (מ.פ.), אבל איכשהו הנושא נעשה ונשאר מורכב במרוצת השנים. המוסדות הדתיים לא עוזרים, לא השמרנות החברתית וגם לא מגיפת האיידס שמתויגת כמחלה של גייז, למרות שכל מי שמקיים יחסי מין יכול להידבק בה (כן, גם אתם. תשמשו בקונדום).
אז התכנסו להם ארבעת החמודים סביב שולחן, אלן – "המנוסה", בן 26 ; רוב – "המונוגמיסט", בן 25 ; ברנדן – "האידאליסט", בן 23 ; וקוואג – "הפרגמטי", בן 29, וכולם מייצגים צד אחר במערכות יחסים, על המורכבות והפילוסופיה שביניהן. על כוס יין ואיורי אילוסטרציה (וגם קצת צילומים, לסקרנים), הם מדברים על מה שמטריד אותם בעולם הזה, מונוגמיה מול פוליאמוריה, אורגיות, הסיכונים שבמפגשים מזדמנים ועוד. את האמת, אותם דברים שיטרידו צעירים וצעירות סטרייטים תל אביביים או ניו יורקים או לונדוניים, אם היו מושיבים אותם לדבר סביב שולחן על כוס יין בנושא מערכות היחסים שלהם.
כל פרק הוא בן 5-6 דקות ועד כה נוצרו ששה. הדיאלוג (או פולילוג) ביניהם הוא מרתק, בעיקר בגלל שהוא מאפשר חלון הצצה לעולם, שלנו – הסטרייטים, לא יוצא כל כך להכיר. מי יתן ובעקבות זה נוכל לראות עוד ועוד ייצוגים של גייז, שלא נסמכים רק על חיבה אובססיבית לאנדרו לויד ובר ויצירותיו, וקצת יותר על המורכבות האנושית שקיימת כמו בכל שאר הדמויות על המרקע.
צפו בפרק הראשון
לצפייה בכל הפרקים: https://www.youtube.com/channel/UCvnfs_oq1L5YSnR2E3H2tLQ
אתר הפרוייקט: http://checkhimout.ca/MFL/
